ערך בצע א

*בֶּצַע (א)

\ב. בצעם - מה שכנסו מגזילה וחמס [מיכה ד יג], איש לבצעו – לגזול [ישעיהו נו יא], בצעו - גזלתו [ישעיהו נז יז], בצעך – לגזול ממון [ירמיהו כב יז], בצעם – גזילתם [יחזקאל לג לא]. אמת בצעך - מדת חמסך. ל"א מדת סופך, כמו (ישעיהו י יב) כי יבצע [ירמיהו נא יג]. בוצע בצע - אונס ממון [ירמיהו ו יג, חבקוק ב ט]. בצוע בצע - לחטוף ממון [יחזקאל כב כז], ותבצעי - העשרת... ל"א לשון גזל, כמו (תהלים י ג) ובצע ברך נאץ ה’. וכה פתרונו, ותגזלי לרעיך בעושק... כאן למדנו שהגזל קשה מן הכל, שעליו נתפס גזר דין [יחזקאל כב יב-יג]. גוזל גזלה... [משלי א יט]. בוצע ברך - גוזל ומברך, כמו (משלי א יט) כל בוצע בצע [ב"ק צד.]. בוצע לשון גזילה, דכתיב כל בוצע... [סנהדרין ו:]. ובוצע ברך (תהלים י ג) - המהלל ומברך את הגוזל ואומר: אל תירא כי לא תענש, שלום יהיה לך, מרגיז הוא לקב"ה ואומר, אל תירא כי לא תענש, שלום יהיה לך, מרגיז הוא לקב"ה. ואין לומר ברך שם דבר, שאם כן היה נקוד בפתח קטן וטעמו למעלה, אבל לפי שהוא לשון פעל הוא נקוד קמץ, וטעמו למטה [במדבר כג כ]. בצע – גזלן [תהלים י ג].

כתבת ביקורת ברבעון המעין טבת תשפ"ג

 

ערך אפק א (א)

 המראה מקום לאסתר נשמט והציטוט מישעיהו סג נערך מחדש

*אפק (א)

\א. ומזיח אפיקים רפה - וחגור החזקים מרפה... אפיקים - חזקים, כמו (להלן מ יח) אפיקי נחֻשה, (להלן מא ז) אפיקי מגנים [איוב יב כא], ומזיח אפיקים רפה - אזור החזקים פתח [- תהלים קט יט], אפיקי - חוזק, לשון (בראשית מג לא) ויתאפק, ואיתחסין בתרגום [איוב מ יח], גאווה אפיקי מגינים - גאווה גדולה יש לו בחוזק מגיניו [איוב מא ז], אפיקי מגנים - חוזק מגינים [חולין סז:]. ויתאפק - נתחזק לעמוד על כעסו... אישיריטינ"ט (התאפק) בלעז [אסתר ה י]. התאפקו – (ת"י) נתחסנו... התאפקו - כמו (בראשית מג לא) ויתאפק... [ישעיהו סג טו]. ויתאפק - נתאמץ, והוא לשון (איוב יב כא) ומזיח אפיקים רִפָּה, וכן (איוב מא ז) אפיקי מגנים - חוזק [בראשית מג לא], ואתאפק - נתחזקתי על רצוני [ש"א יג יב].

ערך שמש ב

 המ"מ למדרש תהלים תוקנו

*שֶׁמֶשׁ (ב)

שִׁמְשׁתַיִךְ - יונתן תרגם אָעַךְ, ומנחם חברו עם (דניאל ז י) יְשַׁמְּשׁוּנֵהּ, ויש פותרין לשון שמש, חלונות שחמה זורחת בהן ועושין כנגדן מחיצה במיני זכוכית צבועים לנוי. ומדרש תהלים פותר  שמשותיך ושמש ומגן (לא נמצא במדרש, עיין בתרגום לתהלים פד יב, פסיקתא רבתי פל"ב ג, פסיקתא דרב כהנא פי"ח) - שיני החומה [ישעיהו נד יב], חלונות שהשמש זורח בהם, כמו (תהלים פד יב) שמש ומגן, היינו שמש ממש [סנהדרין ק.]. שמש - לשון חומה, כמו (ישעיהו נד יב) ושמתי כדכוד שמשותיך [סוטה י.]. שמש ומגן - יש לפתור שמש כמשמעו, ומדרש תהלים (עיין בתרגום) פותרו לשון שיני חומה [תהלים פד יב]. שמשותיך - חומותיך [ב"ב עה.].

ערך אפס א

 \ג. ואפסי עוד - ואפס מאותי, כמו (לעיל מה כא) אין זולתי [ישעיהו מז ח].

רתק

 ערך רתוק הועבר לערך רתק ונעשו כמה שינויים:

*רָתַק, רַתּוֹק

ירתק - נעשה כשלשלת, לשון (ישעיהו מ יט) רתוקות [קהלת יב ו, עיי"ש], עד לא ירתק חבל הכסף (קהלת יב ו) - יפתחו רתוקות עבותיה [- ב"מ לח.]. ברתוקות (כתיב, בְּרַתּיּקוֹת קרי) - שלשלאות (בהגהות מכ"י שבמוסף רש"י יש תוספת: שבהן פרוכת תלוי... וקבע שרשרות ממזוזה למזוזה ותלה בהן פרוכת לצניעות...) [מ"א ו כא].

רתוק - שלשלת [יחזקאל ז כג]. רתקות - שלשלאות [ישעיהו מ יט]. רתקו - נכבלו, לשון (ישעיהו מ יט) רתקות כסף, (יחזקאל ז כג) עשה הרתוק, שלשלת [נחום ג י].

תיקוני טעיות - כללי (מתעדכן)

 בתחילת ההקלדה השתמשנו בתכנת דווקא, אך לפני כמה שנים החברה נסגרה ועברנו לתכנת וורד. העריכה נעשתה בתכנת indesign של אדובי. עקב זאת נגרמו כמה בעיות, כגון הצמדת שתי מלים (דבר שברוב המקרים ניתן להבחין בו בנקל), וכן במיקום הניקוד מתחת לאות, בפרט באותיות סופיות ך, ן וף כאשר קמץ ופתח מופיעים בתחתית האות ולא באמצעה (כך דרך אגב מופיע בתנ"ך קורן). במקרים אלו מופיע בדפוס עגול קטן מעל הניקוד לומר שיש כאן בעיה. העיגול מופיע לעתים גם באמצע מילה כאשר בטעות יש ניקוד כפול על אות.

דוגמא לניקוד בן' סופית ניתן לראות בערך חיה ד: וַתְּחַיֶּיןָ את הילדים.

ולאמים בתהלים ב א הוא משרש לאם ולא משרש אומה או אם, כך שנמחק מערכים אלו

תקוני טעויות במראי מקומות (מתעדכן)

 ערך נחש ב (א) - נחש עפר לחמו ומצוי לו תדיר (ישעיהו מ טו): צ"ל ישעיהו סה כה.

ערך רועה (ג) - רועי - מלך (ישעיהו מד כז), צ"ל ישעיהו מד כח.

ורבו - והגדילו [תהלים לח ד], צ"ל פסוק כ.

מידע כללי על הגהות

 הספר נמסר לעימוד סופי בסביבות פורים תשפ"ב. המובאות מספרי נביאים כתובים לקוחים מדפוסי וורשא והוגהו עפ"י מ"ג המאור וחלק עפ"י מ"ג הכתר. בשנים האחרונות השוויתי עם מ"ג ארטסקרול והגהתי על פיהם פרט לספרי ישעיהו, תהלים וחלק מחמש מגילות. כך שאם מובאה מסויימת לא תואמת את המ"ג שברשותכם, יש לעיין בדפוסים אחרים שכן יש אין סוף שינויים בין המהדורות, העיקר הוא המראה מקום.

ערך עקלתון

 *עֲקַלָּתוֹן

(לויתן נחש) עקלתון – (לויתן) נקבה שמקיף את כל העולם [ב"ב עד:]. לויתן נחש עקלתון - ת"י מלכא דאתגאי כסנחריב מלכא תנינא... לויתן נחש עקלתון הוא אשור [ישעיהו כז א, עיי"ש]. עקלתון - כזה (כאן מופיע ציור כמין שלשלת הדומה לנחש מתפתל) [ב"ב קג:].

=אין לו דמיון במקרא. במצודת ציון (ישעיהו כז א) מפרש עקלתון ענין עקום ועוות, כמו (שופטים ה ו) ארחות עקלקלות. 

ערך שינא

 *שִׁינָא

אשינא דטורי - תחתית ההרים... [סנהדרין צו: עיין ביד רמה].

=אשינא דטורי משמע שן סלע, ראש הצור, כלומר צוק תלוי מעל התהום. ראה: גיטין סח ע"ב בגמרא, ב"מ פו ע"א.

אתכתקא דשינא – פלדישטו"ל (כסא מתקפל) של שן [שבת קיט.].

ערך שאגא

*שָׁאגָא, שגא

רבינו לוי גרס (אתכתקא דשינא בגמרא) אתכתקא דשאגא - תדהר [שבת קיט. ד"ה ומושיף], כסא של תדהר שהוא מעולה בדמים [שבת קכט.]. (תדהר הוא) שאגא - ש"ף (אשוח. עיין בא"ה) בלעז [ר"ה כג.], איכא דאמר שף (הב"ח מגיה שרף, אך באוצר הלעזים מציין שזה לעז וצ"ל ש"ף - אשוח), וא"כ אפרסמא הוא שממנו יוצא שמן אפרסמון [ב"ב פ:].

=ע"ע: אפרסמא, שמן אפרסמון.

ערך שגא

 נוסף ערך שגא ג

*שְׁגָא (ג)

ולא נפקד – לא נחסר. ותרגומו לא שגא, אף הוא לשון ארמי חסרון, כמו (ברא' לא מט) אנכי אחטנה – תרגומו דהות שגיא ממניינא... [במד' לא מח]. אנכי אחטנה – (במדבר לא מט) ולא נפקד ממנו איש תרגומו ולא שגא [בראשית לא מט].

=ע"ע: שגה.