כמה תקונים בערכים שונים

 *עֲמָלֵק, עמלקי

עמלק מעולם רצועה מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורענות. יושב הנגב - זה עמלק, שנאמר (במדבר יג כט) עמלק יושב בארץ הנגב ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען... [במדבר כא א, עיי"ש]. עמלק היה בן אליפז בן עשו [ב"ב קכג: ד"ה ויכם, עיין בראשית לו ה]. עמונים הם עמלקים ששינו לשונם וכסותם [דה"ב כ א].

=בן תמנע פילגש עשו, על שמו נקרא שבט העמלקי הנודד במדבריות בדרום א"י. בכל מקום בתהלים שרש"י כותב עשו, שינה הצנזור לעמלק. בספר אמרי שפר (עמ’ ר"ל) נשאל האם הסיפור שהחת"ס הרג עמלקי נכון? וענה שזו אגדה בלבד ואין להאמין כ"כ לזה... שהרי סנחריב בלבל האומות... ונשאל עוד האם שמע שגם על המהרי"ל דיסקין אמרו כן? ואמר שאין זה נכון... בספר זכרון ניצוצי אש (לזכר אליהו שרגא נייהויז, ירושלים תשס"ד, עמ’ תקמ"ה) מובא קונטרס בענין מצות מחיית עמלק מאת ר’ מרדכי הכהן פריעדמאן (וכן בספרו פורס מפה עמ' 154) לברר את זהותו של מפרש הפירוש שמופיע בפירש"י לדברים (כה יט). ראה: בראשית יד ז, שמות יז ח ואילך, במדבר כד כ, דברים כה יז-יט, ש"א טו ג, ו, ל יז, ישעיה לד י, תהלים ט א, קהלת ח ט, ר"ה ג ע"א תוד"ה וישמע, מגילה ז ע"א ד"ה שלישים, סנהדרין קו ע"א ד"ה מפני. ע"ע: אגג, אסטרולוגיא, גדעון, חציר ב, טבח, כנען, עמון, ערד, ראשית.

*כְּדִי (ג)

ואמרי לה כדי - שם חכם [גיטין פה:].

=אמרי לה כדי נזכר ביומא (מד ע"א, עב ע"ב), ב"מ (ב ע"א) ועוד. הרש"ל (בב"מ) מציין שבעלמא רגיל רש"י לפרש כדי שם חכם, או מפרש בחנם כמו בכדי, כלומר שלא נזכר שם אמרו רק סתמא נ"ל. ר' מרדכי הכהן פריעדמאן (קובץ מנחת הקיץ גליון ה’ עמ’ רמ"ה, ובספרו פורס מפה, תשנ"ח) מבאר באריכות את משמעות כדי, ומסקנתו שהמילים "שם חכם" ברש"י הוא הוספת המדפיסים, ובתחילה הוסיף מישהו את המילה "חנם", ואח"כ נעתקה המילה לכמה כתבי יד, ובמשך הזמן נתחלף הנו"ן בכ"ף, ונכתב חכם במקום חנם, ועיי"ש שפירש הטעם למה הוסיפו זה ברש"י (וקיצור המאמר מופיע בגמרא שוטנשטיין, יומא מד ע"א הערה 17). עיין ברבעון המעין (נ’ ב’, עמ’ 35) מאמר אימא לי איזי ואמרי לה כדי, ספר עיונים ומחקרים ח"א (עמ’ 65).

$טו. אמר לך שמואל – תלמודא מהדר, הכי מצי שמואל לתרוצי [ע"ז מח.].

=בספר פורס מפה תניינא (עמ' קטו) מובא הצעת פתרון מדוע ממתין רש"י לפרש את הביטוי "אמר לך" כאן, בעוד הוא מופיע כמה פעמים לפני כן במסכת.

*גִּידָא

גידין - ירק מר [שבת פז.].

=כזרע גד (שמות טז לא) תרגום כזרע גידא, משמע כוסבר. בקובץ מנחת הקיץ (מרדכי הכהן פריעדמן, גליון ג-ד, אב תש"ס עמ' כא) יש דיון במשמעות דברי רש"י (שמות יט ג): ותגיד לבני ישראל – עונשין ודקדוקים פירש לזכרים דברים הקשין כגידין (מלשון גידין ועצמות), אך בשבת גידין משמע לענה שבארמית מתורגם גידא והוא ירק מר. ע"ע: גד א, לענה, ראש ב.