ההערה נערכה מחדש בקיצור דברים
*בֹּטֶן, בֹּטְנָה, בָּטְנִים (ב)
בטנים
- לא ידעתי מה הם, ובפירושי א"ב של רבי מכיר ראיתי פישטציא"ס (פישטצי"ש.
בוטנים, משמשים תבלין בצבע ירוק), ודומה לי שהם אפרסקין (נ"א: אפסתקין,
בירושלמי מעשרות פ"א אלצרין ואפיסתקין, ובתוספתא - אלצרין ואפרסקין...) [בראשית
מג יא].
=אין לו דמיון במקרא ובלשון רבים בלבד. בירושלמי (ע"ז פ"א)
נזכר מקום בשם בוטנה, אך בטנה בשביעית (פ"ז מ"ה) הכוונה ללולבי הבטנה
שפירותיה בטנים בטעם שקדים, ואילו שאר הבטנים הנזכרים במשנה ובתלמוד הם פרי האלה
ונקראים בארמית בוטמא. בטן במקרא מזוהה בד"כ עם הפיסטוק (בגמרא: פיסתקים, ולא
מה שנקרא היום בטנים שמקורם מיבשת אמריקה, שנקרא ג"כ אגוז אדמה וברכתו האדמה,
וניתן לטעות בו כיוון שדומה לפיסטוק שהוא פרי העץ). עיין בספר בנתיבות התלמוד (עמ’
207) המבאר את הסיפור המובא בב"ר (כ"א) בעובד כוכבים אחד שזמן כל בני
עירו, אמר ר’ דוסתאי אותי זמן לאותה סעדה עם כל בני עירו ולא היה שלחנו חסר מכל
מטעמים שבעולם אלא אגוזי פרך בלבד. מה עשה נטל את הטבלא מלפנינו שהיתה יפה ששה
ככרי כסף ושברה, אמרתי לו מפני מה עשית כך אמר לי אתם אומרים שהעולם הזה שלנו
והעולם הבא שלכם אם אין אנו אוכלין עכשו אימתי אנו אוכלים קראתי עליו ובטן רשעים
תחסר (משלי יג כה). מדוע צריך היה ר’ דוסתאי לפרט את סוג המאכל בשמו "אגוזי
פרך" (שכן לכאורה מספיק היה לומר אגוזים?). ומתרץ עפ"י המובא בבראשית
(מג יא) שיעקב שלח ליוסף מנחה, ובין שאר הדברים שלח בטנים ושקדים ורש"י מפרש שם
בטנים פשטציא"ס. האבן עזרא כותב שאין לו ריע במקרא ומוסיף "ויש אומרים
אגוזים" (עיין בערוך השלם ערך אפרסק, באדן, בטן א, פרסק). במקרא לא נמצא
בטנים בלשון יחיד, ובשביעית (פ"ז מ"ה) מובא: "האלה והבטנה",
אך שם נראה שהכוונה לא לפרי העץ אלא לאילן עצמו, שכן כידוע לעתים האילן נקרא ע"ש
הפרי הגדל עליו בתוספת ה"א בסופו, כגון אגוז - אגוזה, ובאותו אופן ניתן לומר שיחיד
של בטנים הוא בטן. לסיכום, נראה שרב דוסתאי התכוון לחידוד בעלמא שיש בפסוק "ובטן
רשעים תחסר" ב’ משמעויות: האחת משמעות בטן, דהיינו כרס, והשנית שיש אגוז
הנקרא בטן, ובדרך אגב למדים שיחיד של בטנים הוא בטן.
ב"ה
השבמחקייש"כ רב!