ערך גלגלת ב

 ערך חדש באוצר:

@גֻּלְגֹּלֶת (ב)

=בירושלמי (כתובות  לה ד) נאמר: הנהיג רבי בארנונא ובגלגלת, ומשמע מס לגלגלת - נפש. ראה: דברים כח סד, שה"ש ח יא, איכה ה ה, קהלת ח ב, מגילה יג ע"ב ד"ה ואת דמי, חגיגה כו ע"א ד"ה משנה.

ערך אויל

 אֱוִיל

אוילים – אינם יראים את ה', הם בוזים את החכמה ואת המוסר [משלי א ז]. ראמות לאויל חכמות – כלומר כל חכמה דומה לכסיל (כך מובא במ"ג המאור ואור לישרים, אך בכתבי יד מדויקים וכן במ"ג הכתר וארטסקרול: כל חכמה דומה לאויל) [משלי כד ז].

ערכי אילון מסודרים מחדש

 

@אַיָּלוֹן (א)

וירח בעמק אילון – אותה שעה היה הירח עומד כנגד עמק אילון והוא רחוק מגבעון, שהרי גבעון בגבול בנימין (להלן כא יז) ואילון בגבול דן (להלן יט מב) [יהושע י יב].

=בעמק על גבול ארץ פלישתים בעמק נמצאת העיר אילון שניתנה ללויים ממשפחת קהת. ראה: יהושע כא כד, שופטים א לד, לה, ש"א יד לא, דה"א ו נד, ח יג, יא ט, כח יח.

@אַיָּלוֹן (ב)

=עיר בנחלת זבולון בה נקבר השופט אילון הזבולוני ראה: שופטים יב יב. ע"ע: אלון, אילון בית חנן.

@אֵילוֹן, אֵילוֹן בֵּית חָנָן (א)

=עיר אשר מקומה אינו ידוע בבירור ומשערים שהיא בנחלת דן. במ"א (ד ט) נקראת אילון בית חנן, ובת"י: אילון דמבית חנן. ראה: יהושע יט מג.

=ע"ע: בית חנן.

+אֵילוֹן, אֵילֹן (ב)

^א. החִתי, חותן עשו ואבי בשמת אשת עשו. ראה: בראשית כו ב, לד, לו לד (שם בפסוקים ב-ג נאמר "עדה בת אילון החתי... בשמת בת ישמעאל).

^ב. הזבולוני, אחד מהשופטים. ראה: שופטים יב יא.

--ע"ע: אֵלון.

ערך ועד

 

@וָעֶד (א)

לעולם ועד - (בד"ר אין תיבה לעולם בד"ה, ובספר יוסף הלל מבאר שזה סיום הד"ה הקודם, ובטעות נדפס כחלק מהד"ה כאן) - לשון עולמית הוא, והוי"ו בו יסוד, לפיכך היא פתוחה, אבל (ירמיהו כט כג) ואנכי היודע ועד, שהוי"ו בו שמוש, קמוצה היא [שמות טו יח].

הספר הנזכר בסוגריים הוא יוסף הלל (ולא בית הלל כבנדפס).

ערך בכא

 ערך בכא פוצל לשניים

בָּכָא (א)

בכי ויללה [תהלים פד ז]

  ע"ע: בוך, בכה, בכים, עמק הבכא.

בָּכָא (ב)

ממול בְּכָאִים - (ת"י) מקביל אילניא [ש"ב ה כג]. בכאים - אילנות [ש"ב ה כד].

  בכא הוא כנראה שם העץ, ויש הסוברים שהוא ממיני הצפצפה.

הסכמת הרה"ג ר' מאיר מאזוז שליט"א

 בשבוע שעבר הספר נמסר לרב מאזוז, ושלח לי במייל את המכתב הבא:

ערך בצע א

*בֶּצַע (א)

\ב. בצעם - מה שכנסו מגזילה וחמס [מיכה ד יג], איש לבצעו – לגזול [ישעיהו נו יא], בצעו - גזלתו [ישעיהו נז יז], בצעך – לגזול ממון [ירמיהו כב יז], בצעם – גזילתם [יחזקאל לג לא]. אמת בצעך - מדת חמסך. ל"א מדת סופך, כמו (ישעיהו י יב) כי יבצע [ירמיהו נא יג]. בוצע בצע - אונס ממון [ירמיהו ו יג, חבקוק ב ט]. בצוע בצע - לחטוף ממון [יחזקאל כב כז], ותבצעי - העשרת... ל"א לשון גזל, כמו (תהלים י ג) ובצע ברך נאץ ה’. וכה פתרונו, ותגזלי לרעיך בעושק... כאן למדנו שהגזל קשה מן הכל, שעליו נתפס גזר דין [יחזקאל כב יב-יג]. גוזל גזלה... [משלי א יט]. בוצע ברך - גוזל ומברך, כמו (משלי א יט) כל בוצע בצע [ב"ק צד.]. בוצע לשון גזילה, דכתיב כל בוצע... [סנהדרין ו:]. ובוצע ברך (תהלים י ג) - המהלל ומברך את הגוזל ואומר: אל תירא כי לא תענש, שלום יהיה לך, מרגיז הוא לקב"ה ואומר, אל תירא כי לא תענש, שלום יהיה לך, מרגיז הוא לקב"ה. ואין לומר ברך שם דבר, שאם כן היה נקוד בפתח קטן וטעמו למעלה, אבל לפי שהוא לשון פעל הוא נקוד קמץ, וטעמו למטה [במדבר כג כ]. בצע – גזלן [תהלים י ג].

כתבת ביקורת ברבעון המעין טבת תשפ"ג

 

ערך אפק א (א)

 המראה מקום לאסתר נשמט והציטוט מישעיהו סג נערך מחדש

*אפק (א)

\א. ומזיח אפיקים רפה - וחגור החזקים מרפה... אפיקים - חזקים, כמו (להלן מ יח) אפיקי נחֻשה, (להלן מא ז) אפיקי מגנים [איוב יב כא], ומזיח אפיקים רפה - אזור החזקים פתח [- תהלים קט יט], אפיקי - חוזק, לשון (בראשית מג לא) ויתאפק, ואיתחסין בתרגום [איוב מ יח], גאווה אפיקי מגינים - גאווה גדולה יש לו בחוזק מגיניו [איוב מא ז], אפיקי מגנים - חוזק מגינים [חולין סז:]. ויתאפק - נתחזק לעמוד על כעסו... אישיריטינ"ט (התאפק) בלעז [אסתר ה י]. התאפקו – (ת"י) נתחסנו... התאפקו - כמו (בראשית מג לא) ויתאפק... [ישעיהו סג טו]. ויתאפק - נתאמץ, והוא לשון (איוב יב כא) ומזיח אפיקים רִפָּה, וכן (איוב מא ז) אפיקי מגנים - חוזק [בראשית מג לא], ואתאפק - נתחזקתי על רצוני [ש"א יג יב].

ערך שמש ב

 המ"מ למדרש תהלים תוקנו

*שֶׁמֶשׁ (ב)

שִׁמְשׁתַיִךְ - יונתן תרגם אָעַךְ, ומנחם חברו עם (דניאל ז י) יְשַׁמְּשׁוּנֵהּ, ויש פותרין לשון שמש, חלונות שחמה זורחת בהן ועושין כנגדן מחיצה במיני זכוכית צבועים לנוי. ומדרש תהלים פותר  שמשותיך ושמש ומגן (לא נמצא במדרש, עיין בתרגום לתהלים פד יב, פסיקתא רבתי פל"ב ג, פסיקתא דרב כהנא פי"ח) - שיני החומה [ישעיהו נד יב], חלונות שהשמש זורח בהם, כמו (תהלים פד יב) שמש ומגן, היינו שמש ממש [סנהדרין ק.]. שמש - לשון חומה, כמו (ישעיהו נד יב) ושמתי כדכוד שמשותיך [סוטה י.]. שמש ומגן - יש לפתור שמש כמשמעו, ומדרש תהלים (עיין בתרגום) פותרו לשון שיני חומה [תהלים פד יב]. שמשותיך - חומותיך [ב"ב עה.].