העברת הבלוג לוורדפרס

 תכנת בלוגר מאוד מגבילה ביכולות שלה, ולדוגמא לא מאפשרת להעלות קבצי וורד, כך שיש להסב את כל העדכונים לאדובי, דבר שלוקח כשעה. אי לכך פתחתי בלוג בוורדפרס ומעתה והלאה כל העדכונים יופיעו שם.

הכתובת היא: otzarrashi.org

ערך פלל ופליליה מאוחדים

 *פִּלֵּל, פְּלִילִיָּה (א)

$א. ופללו - לשון משפט, כמו (שמות כא כב) ונתן בפללים [ש"א ב כה]. פללת - שפטת [יחזקאל טז נב]. ופללו אלהים - (קא סלקא דעתך) לשון תפילה ופיוס הוא שהקב"ה מפלל ומפייסו ומכפר לו... (אלא) האי ופללו לשון (שמות כא כב) ונתן בפלילים, הדיין ישפוט ביניהם [יומא פז.]. פקו פליליה - הכשילו המשפט [ישעיה כח ז], לגיהנם נשפטו [מגילה טו:].

פלילה - לשון ויכוח משפט לבחר לך את הטוב, כמו (איוב לד ד) משפט נבחרה לנו, דיריישנימינ"ט (הוכחה. חסר בדפוס) [ישעיה טז ג]. שעשה פלילות עם קונו - דין [סנהדרין מד.], ריב [סנהדרין פב:].

אויבינו פלילים - שופטים אותנו [דברים לב לא, עיי"ש פסוק מג], בפלילים - על פי הדיינים [שמות כא כב, עיי"ש פסוק א ד"ה לפניהם]. פלילים - דיינים [סנהדרין קיא:].

עוון פלילים - עוון שמשפט יסורין ראויין לבוא על ידו [איוב לא יא, עיי"ש פסוק כח].

$ב. ראה פניך לא פללתי - לא מלאני לבי לחשוב מחשבה שאראה פניך עוד. פללתי - לשון מחשבה. כמו (ישעיה טז ג) הביאני עצה עשי פלילה [בראשית מח יא]. ונפלל - כמו (בראשית מח יא) לא פללתי - (ת"א) לא סברית, וכמו (דברים לב לא) ואויבינו פלילים, ידונו עצמם להיות חללים [יחזקאל כח כג].

+במור וקציעה (ר' יעקב עמדין, סימן כ"ה אות כ"ו) מביא את דברי הטור: ונקראים תפלין לשון פלילה, שהן אות ועדות, ומבאר שאין לשון זה מכוון היטב, כי פלילה ענין אחד ועדות ענין אחר, שהרי הפלילים דיינים הם לא עדים. אבל ענין פלילה ידוע שהוא כמו מחשבה, ומזה נקראו הדיינים פלילים שהם בעלי מחשבה ועיון, מביאי עצה עושי פלילה בדין, לשפוט צדק, ונקראים על שם כך הטוטפות תפלין, להיותן מונחין על המוח, מקום המחשבה, וכמ"ש ה"ר יונה בטעם המצוה, לכן נאה להם זה השם. ע"ע: יחל, פוק, עתר א, תפלה.

אוצר רש"י מהדורה ב עם מסכת שבת מוגה

 קובץ זה מכיל עשרות אלפי תיקונים, השלמות, הוספות והגהות. במסכת שבת יש יותר ביאורי מלים ברש"י מכל מסכת אחרתhttps://acrobat.adobe.com/link/review?uri=urn:aaid:scds:US:8068e8b3-5559-38f7-a245-4a70f22f8539

ערך פתה ב

 ערך פת ב נמחק והועבר לערך פתה ב

*פָּתָה, פתי (ב)

$א. יַפְתְּ אלהים ליפת – מתורגם יפתי, ירחיב [בראשית ט כז]. פְּתָיֵהּ - עביו [דניאל ג א, עיין עזרא ו ג]. (שיתסר דרי) בפתי מילא - כל שורה ארכה ברחב מיל [סנהדרין קלט:].

פותיא - רוחב [שבת צח: עירובין פח: יבמות סג. ב"ב ג. סנהדרין ז. חולין קלט:].

=רוחב הבית (דה"ב ג ד) תרגום פותיא דביתא. ע"ע: רחב ב.

$ב. פָּתְהֵן יערה - כליהן יערה, לשון ארמי הוא (ברכות נ.) פתיא אוכמא... רמז הקב"ה למעיינות שלהם (מקום הערוה)... וי"ת יקרהן יעדי. פתהן - לשון רוחב, לשון גודל [ישעיה ג יז, עיי"ש], כמו פתחיהן [שבת סב: עיי"ש בגמרא].

=הראב"ע מפרש: יש אומרים (הרס"ג) חסר אל"ף "פאתהן", והטעם פאת ראשיהן. והנכון בעיני שהוא מגזרת (מ"א ז נ) והפותות, רמז לאחוריהן. ע"ע: פות, פתיא, פתיגיל, קבה ג.

ערך בטן ב

 ההערה נערכה מחדש בקיצור דברים

*בֹּטֶן, בֹּטְנָה, בָּטְנִים (ב)

בטנים - לא ידעתי מה הם, ובפירושי א"ב של רבי מכיר ראיתי פישטציא"ס (פישטצי"ש. בוטנים, משמשים תבלין בצבע ירוק), ודומה לי שהם אפרסקין (נ"א: אפסתקין, בירושלמי מעשרות פ"א אלצרין ואפיסתקין, ובתוספתא - אלצרין ואפרסקין...) [בראשית מג יא].

=אין לו דמיון במקרא ובלשון רבים בלבד. בירושלמי (ע"ז פ"א) נזכר מקום בשם בוטנה, אך בטנה בשביעית (פ"ז מ"ה) הכוונה ללולבי הבטנה שפירותיה בטנים בטעם שקדים, ואילו שאר הבטנים הנזכרים במשנה ובתלמוד הם פרי האלה ונקראים בארמית בוטמא. בטן במקרא מזוהה בד"כ עם הפיסטוק (בגמרא: פיסתקים, ולא מה שנקרא היום בטנים שמקורם מיבשת אמריקה, שנקרא ג"כ אגוז אדמה וברכתו האדמה, וניתן לטעות בו כיוון שדומה לפיסטוק שהוא פרי העץ). עיין בספר בנתיבות התלמוד (עמ’ 207) המבאר את הסיפור המובא בב"ר (כ"א) בעובד כוכבים אחד שזמן כל בני עירו, אמר ר’ דוסתאי אותי זמן לאותה סעדה עם כל בני עירו ולא היה שלחנו חסר מכל מטעמים שבעולם אלא אגוזי פרך בלבד. מה עשה נטל את הטבלא מלפנינו שהיתה יפה ששה ככרי כסף ושברה, אמרתי לו מפני מה עשית כך אמר לי אתם אומרים שהעולם הזה שלנו והעולם הבא שלכם אם אין אנו אוכלין עכשו אימתי אנו אוכלים קראתי עליו ובטן רשעים תחסר (משלי יג כה). מדוע צריך היה ר’ דוסתאי לפרט את סוג המאכל בשמו "אגוזי פרך" (שכן לכאורה מספיק היה לומר אגוזים?). ומתרץ עפ"י המובא בבראשית (מג יא) שיעקב שלח ליוסף מנחה, ובין שאר הדברים שלח בטנים ושקדים ורש"י מפרש שם בטנים פשטציא"ס. האבן עזרא כותב שאין לו ריע במקרא ומוסיף "ויש אומרים אגוזים" (עיין בערוך השלם ערך אפרסק, באדן, בטן א, פרסק). במקרא לא נמצא בטנים בלשון יחיד, ובשביעית (פ"ז מ"ה) מובא: "האלה והבטנה", אך שם נראה שהכוונה לא לפרי העץ אלא לאילן עצמו, שכן כידוע לעתים האילן נקרא ע"ש הפרי הגדל עליו בתוספת ה"א בסופו, כגון אגוז - אגוזה, ובאותו אופן ניתן לומר שיחיד של בטנים הוא בטן. לסיכום, נראה שרב דוסתאי התכוון לחידוד בעלמא שיש בפסוק "ובטן רשעים תחסר" ב’ משמעויות: האחת משמעות בטן, דהיינו כרס, והשנית שיש אגוז הנקרא בטן, ובדרך אגב למדים שיחיד של בטנים הוא בטן. 

הוספה לערך שקה

 $ה. מים סלקא להו השקה, דזו היא זריעתן משעברו עליהן מי המקוה ונעשה חיבור ובטלו [פסחים לד:]. משיקין את המים – מי שיש לו מים יפין לשתות ונטמאו, ממלא מהם כלי אבן ונותנם במקוה מים מלוחים עד שמשיק מים למים, ונמצאו אלו זרועים ומחוברים למי המקוה ובטלי אגביעהו וטהרו... [ביצה יז:]. מים מטהרין בהשקה, שאם יש לו מים יפים לשתות ונטמאו נותנן בכלי ומשקען במי המקוה עד שנושקין המים והוי חיבור ובטלי לגבי מקוה... [חולין כו:]. ומיא סלקא להו טבילה בהשקה, שנותן הכלי במקוה עד שעוברים מי המקוה על פיו ונושקין עם המים שבתוך הכלי, ואע"ג דאוכל ומשקה לית להו טהרה במקוה, מיא סלקא להו השקה דהוי כמי שזרען וחוזר ונוטלן... [בכורות כב.]. סלקא ליה השקה במקוה כשאר מים ולא משום טבילה... ולא שום משקה אין להם טהרה במקוה אלא מים ומשום זריעה, דכי משיק להו הוו להו חבור מים שבכלי עם מי המקוה ובטילו לגבייהו... ומים במים זו היא זריעתן [נדה יז.].

כמה תקונים בערכים שונים

 *עֲמָלֵק, עמלקי

עמלק מעולם רצועה מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורענות. יושב הנגב - זה עמלק, שנאמר (במדבר יג כט) עמלק יושב בארץ הנגב ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען... [במדבר כא א, עיי"ש]. עמלק היה בן אליפז בן עשו [ב"ב קכג: ד"ה ויכם, עיין בראשית לו ה]. עמונים הם עמלקים ששינו לשונם וכסותם [דה"ב כ א].

=בן תמנע פילגש עשו, על שמו נקרא שבט העמלקי הנודד במדבריות בדרום א"י. בכל מקום בתהלים שרש"י כותב עשו, שינה הצנזור לעמלק. בספר אמרי שפר (עמ’ ר"ל) נשאל האם הסיפור שהחת"ס הרג עמלקי נכון? וענה שזו אגדה בלבד ואין להאמין כ"כ לזה... שהרי סנחריב בלבל האומות... ונשאל עוד האם שמע שגם על המהרי"ל דיסקין אמרו כן? ואמר שאין זה נכון... בספר זכרון ניצוצי אש (לזכר אליהו שרגא נייהויז, ירושלים תשס"ד, עמ’ תקמ"ה) מובא קונטרס בענין מצות מחיית עמלק מאת ר’ מרדכי הכהן פריעדמאן (וכן בספרו פורס מפה עמ' 154) לברר את זהותו של מפרש הפירוש שמופיע בפירש"י לדברים (כה יט). ראה: בראשית יד ז, שמות יז ח ואילך, במדבר כד כ, דברים כה יז-יט, ש"א טו ג, ו, ל יז, ישעיה לד י, תהלים ט א, קהלת ח ט, ר"ה ג ע"א תוד"ה וישמע, מגילה ז ע"א ד"ה שלישים, סנהדרין קו ע"א ד"ה מפני. ע"ע: אגג, אסטרולוגיא, גדעון, חציר ב, טבח, כנען, עמון, ערד, ראשית.

*כְּדִי (ג)

ואמרי לה כדי - שם חכם [גיטין פה:].

=אמרי לה כדי נזכר ביומא (מד ע"א, עב ע"ב), ב"מ (ב ע"א) ועוד. הרש"ל (בב"מ) מציין שבעלמא רגיל רש"י לפרש כדי שם חכם, או מפרש בחנם כמו בכדי, כלומר שלא נזכר שם אמרו רק סתמא נ"ל. ר' מרדכי הכהן פריעדמאן (קובץ מנחת הקיץ גליון ה’ עמ’ רמ"ה, ובספרו פורס מפה, תשנ"ח) מבאר באריכות את משמעות כדי, ומסקנתו שהמילים "שם חכם" ברש"י הוא הוספת המדפיסים, ובתחילה הוסיף מישהו את המילה "חנם", ואח"כ נעתקה המילה לכמה כתבי יד, ובמשך הזמן נתחלף הנו"ן בכ"ף, ונכתב חכם במקום חנם, ועיי"ש שפירש הטעם למה הוסיפו זה ברש"י (וקיצור המאמר מופיע בגמרא שוטנשטיין, יומא מד ע"א הערה 17). עיין ברבעון המעין (נ’ ב’, עמ’ 35) מאמר אימא לי איזי ואמרי לה כדי, ספר עיונים ומחקרים ח"א (עמ’ 65).

$טו. אמר לך שמואל – תלמודא מהדר, הכי מצי שמואל לתרוצי [ע"ז מח.].

=בספר פורס מפה תניינא (עמ' קטו) מובא הצעת פתרון מדוע ממתין רש"י לפרש את הביטוי "אמר לך" כאן, בעוד הוא מופיע כמה פעמים לפני כן במסכת.

*גִּידָא

גידין - ירק מר [שבת פז.].

=כזרע גד (שמות טז לא) תרגום כזרע גידא, משמע כוסבר. בקובץ מנחת הקיץ (מרדכי הכהן פריעדמן, גליון ג-ד, אב תש"ס עמ' כא) יש דיון במשמעות דברי רש"י (שמות יט ג): ותגיד לבני ישראל – עונשין ודקדוקים פירש לזכרים דברים הקשין כגידין (מלשון גידין ועצמות), אך בשבת גידין משמע לענה שבארמית מתורגם גידא והוא ירק מר. ע"ע: גד א, לענה, ראש ב.

פורום אוצר החכמה

 בפורום אוצר החכמה יש שני אשכולות המיוחדים לספר, 

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=45&t=46574

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=61081

וניתן ליהנות שם מאשכול קבצים ופרפראות שבו יש אלפי קבצים להורדה

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=45793

מבצע מכירת הספר

 הפצת הספר כעת ברשותי ולא ימכר יותר בחנויות, וניתן להשיגו במחיר מבצע של 60 שקל עד גמר המלאי (כעת כמאתיים עותקים) אצל בני בירושלים בטלפון 058-327-0112. (אלא אם כן ימצא נדבן, הספר לא יודפס יותר) ובמונסי אצל חנות ספרים טוביה בטלפון 845-426-0824 ושם מחירו 25$ ושולח בדואר.

קובץ מוגה כפי המובא בתיאור

 בסיום כל הגהת מסכת יעלה כאן קובץ הוורד. בקובץ זה מוגה כל התנ"ך והגמרא מסכתות ברכות, שבת עד דף סג ופסחים. הערות יתקבלו בברכהhttps://acrobat.adobe.com/link/review?uri=urn:aaid:scds:US:0fdd6ca6-207f-3c51-8d7b-d57a641438a7

קובץ הספר אוצר רש"י

 קובץ זה הוא הקובץ המלא של הספר הנדפס וניתן להפיצו לכל עבר.https://acrobat.adobe.com/link/review?uri=urn:aaid:scds:US:f71a973f-5b8b-36fd-85e2-44ec95223adf

ערך גלגלת ב

 ערך חדש באוצר:

@גֻּלְגֹּלֶת (ב)

=בירושלמי (כתובות  לה ד) נאמר: הנהיג רבי בארנונא ובגלגלת, ומשמע מס לגלגלת - נפש. ראה: דברים כח סד, שה"ש ח יא, איכה ה ה, קהלת ח ב, מגילה יג ע"ב ד"ה ואת דמי, חגיגה כו ע"א ד"ה משנה.

ערך אויל

 אֱוִיל

אוילים – אינם יראים את ה', הם בוזים את החכמה ואת המוסר [משלי א ז]. ראמות לאויל חכמות – כלומר כל חכמה דומה לכסיל (כך מובא במ"ג המאור ואור לישרים, אך בכתבי יד מדויקים וכן במ"ג הכתר וארטסקרול: כל חכמה דומה לאויל) [משלי כד ז].

ערכי אילון מסודרים מחדש

 

@אַיָּלוֹן (א)

וירח בעמק אילון – אותה שעה היה הירח עומד כנגד עמק אילון והוא רחוק מגבעון, שהרי גבעון בגבול בנימין (להלן כא יז) ואילון בגבול דן (להלן יט מב) [יהושע י יב].

=בעמק על גבול ארץ פלישתים בעמק נמצאת העיר אילון שניתנה ללויים ממשפחת קהת. ראה: יהושע כא כד, שופטים א לד, לה, ש"א יד לא, דה"א ו נד, ח יג, יא ט, כח יח.

@אַיָּלוֹן (ב)

=עיר בנחלת זבולון בה נקבר השופט אילון הזבולוני ראה: שופטים יב יב. ע"ע: אלון, אילון בית חנן.

@אֵילוֹן, אֵילוֹן בֵּית חָנָן (א)

=עיר אשר מקומה אינו ידוע בבירור ומשערים שהיא בנחלת דן. במ"א (ד ט) נקראת אילון בית חנן, ובת"י: אילון דמבית חנן. ראה: יהושע יט מג.

=ע"ע: בית חנן.

+אֵילוֹן, אֵילֹן (ב)

^א. החִתי, חותן עשו ואבי בשמת אשת עשו. ראה: בראשית כו ב, לד, לו לד (שם בפסוקים ב-ג נאמר "עדה בת אילון החתי... בשמת בת ישמעאל).

^ב. הזבולוני, אחד מהשופטים. ראה: שופטים יב יא.

--ע"ע: אֵלון.

ערך ועד

 

@וָעֶד (א)

לעולם ועד - (בד"ר אין תיבה לעולם בד"ה, ובספר יוסף הלל מבאר שזה סיום הד"ה הקודם, ובטעות נדפס כחלק מהד"ה כאן) - לשון עולמית הוא, והוי"ו בו יסוד, לפיכך היא פתוחה, אבל (ירמיהו כט כג) ואנכי היודע ועד, שהוי"ו בו שמוש, קמוצה היא [שמות טו יח].

הספר הנזכר בסוגריים הוא יוסף הלל (ולא בית הלל כבנדפס).

ערך בכא

 ערך בכא פוצל לשניים

בָּכָא (א)

בכי ויללה [תהלים פד ז]

  ע"ע: בוך, בכה, בכים, עמק הבכא.

בָּכָא (ב)

ממול בְּכָאִים - (ת"י) מקביל אילניא [ש"ב ה כג]. בכאים - אילנות [ש"ב ה כד].

  בכא הוא כנראה שם העץ, ויש הסוברים שהוא ממיני הצפצפה.

הסכמת הרה"ג ר' מאיר מאזוז שליט"א

 בשבוע שעבר הספר נמסר לרב מאזוז, ושלח לי במייל את המכתב הבא: